גזר דין בתיק ת"פ 42709-10-11

הנאשם הוא אחד משישה נאשמים שהואשמו יחדיו בכתב אישום משותף, אולם חלקו קטן יחסית ואינו מתייחס לחלק המכריע של האישומים המיוחסים ליתר הנאשמים.

החקירה בתיק זה נפתחה כתוצאה מלכידתו של קצין אג"מ של החטיבה המרחבית הדרומית באוגדת עזה, שניצל את תפקידו לצורך הברחת סמים לישראל, כאשר חלק מסמים שנתפסו במעבר הגבול הועברו על-ידו למשטרה, אולם חלק אחר נשאר ברשותו והוא מכר אותו לאחד בשם אבי שלום.

אבי שלום, מצידו, קשר קשר למכור את הסמים לאחרים, וביניהם אביחי טיטו, והנאשם הוא חברו של טיטו.

הנאשם, ששימש כשוטר במשמר הגבול,  קשר קשר עם טיטו לרכוש ממנו חלק מהסמים שהועברו אליו, סמים מסוג חשיש, וזאת בתמורה לתשלום כסף. במהלך שנת 2011, בהמשך לקשר עם טיטו, קנה הנאשם פעמים רבות סם מסוג חשיש מאביחי טיטו ומאדם אחר, ומכר וסיפק את הסמים לאחרים.

בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2011, מכר הנאשם לדקל סידס סם מסוג חשיש בשלוש הזדמנויות שונות, כאשר הכמות אינה ידועה, ובכל פעם קיבל סכום של 200 ש"ח תמורת המכירה.  כמו כן, סיפק הנאשם סם לבן המר, בחמש הזדמנויות שונות, וכן סיפק את הסם למי שהיום אשתו, במספר הזדמנויות.

הנאשם ובן המר השתמשו בצוותא בסמים בביתו של הנאשם בתל-אביב, וכן השתמש הנאשם יחד עם אשתו בסם, בחברתם של אחרים.

הנאשם מכיר את אלירן אלחרר משירותם המשותף במשמר הגבול, ובין החודשים פברואר 2011 לאפריל 2011 פנה הנאשם לאלירן, סיפר לו שהוא שותף עם אביחי טיטו בעסקי סמים, וביקש מאלירן להשיג עבורו לקוחות להם יוכל למכור חשיש, לצורך רווח כספי. הנאשם הודיע לאלירן כי ברשותו 200 גרם סם מסוג חשיש, נקב במחיר שהוא דורש עבור הסם מהקונה, אולם אלירן לא נעתר לבקשתו.

בגין אירועים אלה הורשע הנאשם על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף 499 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, אספקת סם מסוכן (ריבוי מקרים) לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973, וניסיון לסחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 לפקודת הסמים בצירוף סעיף 25 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

במסגרת הסדר הטיעון, לא הייתה הסכמה לעניין העונש, אולם סוכם כי שירות המבחן יערוך תסקיר קצין מבחן אודות הנאשם. שירות המבחן מסר לבית המשפט תסקיר, מתוכו עולה כי הנאשם הוא בן 27, אשתו עתה בחודשי הריונה הראשונים. קודם למעצרו, שירת בשירות קבע במשמר הגבול ולמד לתואר ראשון בפסיכולוגיה.

בעקבות המקרה, פוטר הנאשם משירותו במג"ב, ולאחר ששוחרר למעצר בית עבד בחברה העוסקת במתן ייעוץ בתחומי השכלה וקריירה.

שירות המבחן מתאר את משפחתו של הנאשם כנורמטיבית ומיוחדת, ומעניקה לנאשם תמיכה רבה.

הנאשם טען כי לא נתן את דעתו למשמעות של מעשיו ולהשלכותיהם, לטענתו לא עסק בסחר בסמים לצרכי רווח, אלא בעיקר לצורך חברתי. אין לנאשם כל עבר פלילי, וזו היא הסתבכותו הראשונה עם החוק.

שירות המבחן התרשם כי לנאשם יש יכולות הסתגלות ויציבות, הוא מגלה מוטיבציה להירתם להליך טיפולי משמעותי, ובמסגרת פיקוח שירות המבחן מסר לבדיקה דגימות שתן שנמצאו נקיות.

למרות חומרת העבירות, לאור התרשמותו של שירות המבחן מהנאשם, המליץ להימנע ממאסר בפועל, ולהטיל על הנאשם עונש שירוצה בעבודות שירות, וכן צו מבחן למשך שנה.

אף שאין להתייחס לנאשם כאל יתר הנאשמים בתיק זה, שהיו מעורבים בקשר עם הקצין שהבריח סמים מגבול עזה, ובין היתר, מדובר גם בסמים קשים מסוג הרואין, הרי חלקו של הנאשם מתבטא בהיכרותו עם טיטו, והשאלה מהיכן השיג טיטו את הסמים אינה רלוונטית לעניינו של הנאשם.  יחד עם זאת, אין לומר שחלקו של הנאשם בפרשה מבוטל, שכן אין מדובר באדם שהסתבך בעבירה אחת בצורה מזדמנת או אקראית, אלא מדובר בנאשם שקשר קשר עם נאשם אחר, לאחר שידע שברשות האחר סמים, וקנה ממנו כמויות סמים לצורך מכירתם לאחרים. העובדה שהמכירה נעשתה לקרובי משפחה וחברים ולא לאנשים זרים אינה רלוונטית, שכן פעולה של סחר בסמים גורמת לכניסתם של עוד ועוד צרכנים למעגל המשתמשים בסמים.

הנאשם קנה ומכר פעמים לא מבוטלות סמים בתדירות, ואין מדובר באירוע חד פעמי, וחומרה נוספת יש לראות בכך שהמעשה בוצע כאשר הנאשם משרת במג"ב בשירות קבע, בתפקיד של מדריך ירי. עוד יש לציין כי הנאשם סיבך בהתנהגותו חבר אחר, שוטר במג"ב, שלא נענה להפצרות הנאשם לספק לו קונים נוספים לסם שהוא מוכר, וכתוצאה מכך, פוטר אותו שוטר משירותו במשטרה.

מדיניות הענישה בעבירות סמים הינה החמרה כדי להילחם בתוקף בעבירה של סחר בסמים, ובמקרה זה, הנאשם שימש אחת החוליות בשרשרת של הפצת הסם ומכירתו. לא אתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, מהעדר עבר פלילי, מעובדת היותו נשוי ואשתו בהריון, העובדה שהוא עומד לסיים את לימודיו לתואר ראשון בפסיכולוגיה, את חוות דעת מפקדיו בגין שירותו התקין בעבר, אולם למרות כל אלה, אין אפשרות לקבל את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת עונש של מאסר ממשי.

מדיניות הענישה הינה של הלימה בין חומרת המעשים לבין חלקו של הנאשם בפרשה, ושיקולי השיקום הינם משניים. במקרה זה, מדובר במעשים חמורים וחלקו של הנאשם אינו פעוט.

בהתחשב בנסיבות המחמירות שפורטו, מצד אחד, והנסיבות המקלות, מצד שני, אני גוזר על הנאשם עונש של 18 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו מיום 4.10.11 עד 6.12.11, מטיל עליו 18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה בניגוד לאחד הסעיפים על פקודת הסמים המסוכנים, ומטיל עליו קנס בסך 5,000 ש"ח שישולם עד 1.10.12 או חודש מאסר תמורתו.